كيف نكتب الوظيفة ، مرفق إقتراح - ما هي علاقة عصارة ثمرة البندورة على عدم إنبات البذور

البحث العلمي

ما هي علاقة عصارة ثمرة البندورة على عدم إنبات البذور       

                                                                            

اسماء الطلاب: ____________________

التاريخ: ____________________________

الصف: _____________

اسم المدرسة:_____________________

مقدمة الى: _____________________

--------------------------------------------------------------------------------------------------------

المحتويات / الفهرس

الموضوع                                                                                الصفحة

أ. المقدمة..............................................................................                                         

ب. سير التجربة والادوات والمواد  ..................................................                                                       

ج. النتائج  ..............................................................................                                                                                                 

د. الاستنتاجات والبحث ..................................................................                  

ه. المصادر     ..........................................................................                                                                                 

مرفق للوظيفة:

مرفق رقم  1: معلومات عن الموضوع.

مرفق رقم  2: تخطيط التجارب.

مرفق 3 رقم : تجارب ونتائج  إضافية للتجارب.

مرفق رقم  4: صور إضافية

أ. المقدمة                                

نقطة انطلاق البحث كانت من مشاهداتنا بأن بذور البندورة (بذور ناضجة وسليمة )  داخل الثمار لا تنبت بالرغم من توفر جميع شروط الإنبات  وهي الماء، الهواء (الموجود في الفراغات التي داخل الثمرة، ودرجات حرارة مناسبة. أما بذور القرع والبطيخ فتنبت داخل ثمارها.

                     صورة رقم 1-  مقطع عرضي في ثمرة البندورة  من الصنف شيري

صورة رقم 2-  مقطع عرضي في ثمرة بندورة  عادية

 

نفتض بأن داخل ثمار البندورة توجد مواد تعيق إنبات بذور البندورة، والؤال الفرعي يفحص اذا كانت عصارة البندورة تعيق انبات بذور نباتات أخرى. لذلك سوف نفحص الموضوع في تجربيتين منفصلتين :

الأولى: ما هي علاقة العصارة الموجودة داخل ثمار البندورة على عدم إنبات البذور داخل الثمرة بالرغم من توفر جميع شروط الإنتاش ? وهو سؤال البحث الرئيسي

الثانية: هل عصارة ثمار البندورة  تعيق انبات بذور أخرى مثل القمح ? وهو سؤال البحث الفرعي.

من المتوقع بأن يكون تكون نسبة الإنبات أكبر كلما قل تركيز عصارة البندورة

  

ب. سير التجربة والادوات والمواد 

سؤال البحث الرئيسي : ما هي علاقة العصارة الموجودة داخل ثمار البندورة على عدم إنبات البذور داخل الثمرة بالرغم من توفر جميع شروط الإنتاش ?

سؤال البحث الفرعي: هل عصارة ثمار البندورة  تعيق انبات بذور أخرى مثل القمح ?

الفرض : المتوقع بأن تكون تكون نسبة الإنبات أكبر كلما قل تركيز عصارة البندورة

 العامل المتعلق ( המשתנה התלוי)  هو نسبة الانبات

 العامل غير المتعلق (המשתנה הבלתי תלוי ) تركيز عصارة البندورة.

النباتات التي استعملت في التجربة :

البندورة: نبات صيفي، من العائلة الباذنجانية،تتم تنميته كذلك في الدفيئات (חממות) ولذلك ثماره متواجدة طيلة أيام السنة .............شرح مختصر عن البندورة..........

القمح: نبات شتوي من العائلة النجيلية، حصلنا على بذور القمح من أحد المزارعين.........شرح مختصر عن القمح......

عوامل ثابتة في التجربة:

صنف القمح:  بذور نفس الصنف (نورسي).

عدد بذور القمح: 20 بذرة لكل معاملة مكررة خمس مرات المجموع الكلي 500 بذرة. استعملنا عصارة ثمار بندورة شيري صنف البندورة: صنف شيري بني 250 بذرة.

تجربة إضافية صنف بندورة عادية، 250 بذرة في عصارة من الثمار العادية. و250 بذرة قمح نورسي في عصارة البندورة العادية.

مدة انبات بذور القمح: يومين. مدة انبات بذور البندورة اسبوعين

كمية الماء أو الماء والعصارة:  20 سم مكعب.

حجم صحن بتري: 50 سم مكعب.

درجة الحرارة: درجة حرارة الغرفة لجميع المعاملات.

شدة الضوء:  يتم تغليف الصحون بورق الألوميوم – ظلام دامس.

 الضبط בקרות: الصحون التي بدون عصير البندورة صحون رقم 1

عدد العلاجات : 5 معاملات / علاجات

عدد البذور في كل صحن: 20 بذرة قمح في التجربة الاولى  اما في الثانية 10 بذور.

عدد تكرير كل معالجة: 5 مرات لكل علاج.

مكان إجراء التجربة: בית הספר שדה אכזיב  يوم 27.10.2017

موعد القياسات:

أ‌.        تحربة عصير بندورة شيري

 القياس الاول للقمح يوم    31.10.2017

     القياس الثاني  للبندورة يوم  10.11.2017

ب‌.   تجربة ثانية على عصير بندورة عادية يوم 8.12.2017

    القياس الاول للقمح يوم    10.12.2017

    القياس الثاني  للبندورة يوم. 23.12.2017

 ايجاد النسبة المئوية % العامة للانبات:

عدد البذور التي نبتت  x100   

    مجموع عدد البذور                        

مثال: مجموع عدد البذور 50 وعدد البذور التي نبتت 40

الحل: 40 ضرب 100 مقسومة ب 50 الجواب 80 % نسبة الانبات.

ثم جد بواسطة الحاسوب في برنامج اكسل المعدل  ثم احسب  סטיית תקן.

مصدر الفكرة: من موقع معلمي البيولوجيا عن عصارة الطيون استبدلنا عصارة الطيون بعصارة البندورة ومن موقع  http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5506 

تفاصيل في الملحق .

مراحل التجربة:

الأدوات والمواد: 50 صحن بتري، قطن، ثمار بندورة، لاصقات، مصفاة، كأس، بذور قمح ، قشة ماصة ماء.

وصف التجربة:

العامل المتعلق هو الانبات ، نعتبر البذرة قد نبتت إذا كان طول الجذر أكثر من 5 ملم. .............................

العامل غير المتعلق משתנה בלתי תלוי: هو تركيز عصارة البندورة تجربة  انبات بذور البندورة ،الصحن رقم 1 للمقارنة ביקורת:

المجموع سم3	كمية الماء سم3	كميةعصير البندورة سم3	تركيز العصارة	عدد بذور البندورة في الصحن	رقم الصحن	رقم
20 سم3	20 سم3	صفر سم3	0%	10	1 مكرر 5 مرات	1
20 سم3	15 سم3	5    سم3	25%	10	2 مكرر 5 مرات	2
20 سم3	10سم3	10 سم3	50%	10	3 مكرر 5 مرات	3
20 سم3	5  سم3	15 سم3	75%	10	4 مكرر 5 مرات	4
20 سم3	صفر سم3	20 سم3	100%	10	5 مكرر 5 مرات	5

تجربة  انبات بذور القمح ، الصحن رقم 1 للمقارنة ביקורת:

المجموع سم3	كمية الماء سم3	كميةعصير البندورة سم3	تركيز العصارة	عدد بذور القمح في الصحن	رقم الصحن	رقم
20 سم3	20 سم3	صفر سم3	0%	20	1 مكرر 5 مرات	1
20 سم3	15 سم3	5    سم3	25%	20	2 مكرر 5 مرات	2
20 سم3	10سم3	10 سم3	50%	20	3 مكرر 5 مرات	3
20 سم3	5  سم3	15 سم3	75%	20	4 مكرر 5 مرات	4
20 سم3	صفر سم3	20 سم3	100%	20	5 مكرر 5 مرات	5

ج. نتائج التجارب:

مرفق جدول  رقم 1 : نتائج تجربة تأثير عصارة البندورة على إنبات  بذور القمح زرعنا بذور القمح يوم 27.10.2017. النتائج يوم 31.10.2017

% للإنبات	عدد البذور التي نبتت	المجموع سم3	كمية الماء سم3	كميةعصير البندورة سم3	تركيز العصارة	عدد بذور القمح	رقم الصحن	رقم
96%	96	20 سم3	20 سم3	صفر سم3	0%	20x5=100	1 مكرر 5 مرات	1
50%	50	20 سم3	15 سم3	5    سم3	25%	20x5=100	2 مكرر 5 مرات	2
46%	46	20 سم3	10 سم3	10 سم3	50%	20x5=100	3 مكرر 5 مرات	3
40%	40	20 سم3	5  سم3	15 سم3	75%	20x5=100	4 مكرر 5 مرات	4
15%	15	20 سم3	صفر سم3	20 سم3	100%	20x5=100	5 مكرر 5 مرات	5

يظهر بأن نسبة الانبات بدون عصارة البندورة كانت 96% وهي الأعلى، ثم 50% في تركيز عصارة 25%، ثم 46% ثم 40% ثم 3% وهذا يدل بشكل قاطع بأن عصارة البندورة تعيق الإنبات أي تؤثر عليه سلبياً.

مرفق جدول  رقم 2 : نتائج تجربة تأثير عصارة البندورة على إنبات بذور البندورة زرعنا بذور البندورة  يوم 27.10.2017. النتائج يوم 10.11.2017

% للإنبات	عدد البذور التي نبتت	المجموع سم3	كمية الماء سم3	كميةعصير البندورة سم3	تركيز العصارة	عدد بذور القمح	رقم الصحن	رقم
98 %	48	20 سم3	20 سم3	صفر سم3	0%	10x5=50	1 مكرر 5 مرات	1
70 %	35	20 سم3	15 سم3	5    سم3	25%	10x5=50	2 مكرر 5 مرات	2
0 %	0	20 سم3	10 سم3	10 سم3	50%	10x5=50	3 مكرر 5 مرات	3
0 %	0	20 سم3	5  سم3	15 سم3	75%	10x5=50	4 مكرر 5 مرات	4
0 %	0	20 سم3	صفر سم3	20 سم3	100%	10x5=50	5 مكرر 5 مرات	5

  

صورة رقم  3 : منظر انبات القمح بذور يوم 8.12.201

صورة رقم 4 : منظر انبات بذور البندورة يوم 8.12.2017

                                      

 رسوم بيانية لتجارب الإنبات

مثل الرسم البياني التالي وشرح ماذا يظهر في الرسم الياني

גרף מס' 1:

 

 נביטת זרעי החיטה בריכוזים שונים  חזרה מס' 1 צולם ע"י עמיצור בלהה ב 8.6.13

د. الاستنتاجات والبحث:

المصادر:

القمح

https://ar.wikipedia.org/wiki/%D9%82%D9%85%D8%AD

البندورة

https://ar.wikipedia.org/wiki/%D8%B7%D9%85%D8%A7%D8%B7%D9%85

من بذرة إلى بادرة

http://meyda.education.gov.il/files/Mazkirut_Pedagogit/biology/mizeraarab2.pdf

مراحل إنبات البذرة

http://mawdoo3.com/%D9%85%D8%B1%D8%A7%D8%AD%D9%84_%D8%A5%D9%86%D8%A8%D8%A7%D8%AA_%D8%A7%D9%84%D8%A8%D8%B0%D8%B1%D8%A9

سكون البذور : لماذا يحدث سكون البذور ؟ ولماذا تلجأ إليه البذور ؟
https://www.limaza.com/%D8%B3%D9%83%D9%88%D9%86-%D8%A7%D9%84%D8%A8%D8%B0%D9%88%D8%B1

עיכוב נביטה

http://wiki.weizmann.ac.il/bioheker/index.php/%D7%A2%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%91_%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94

נביטה

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94

חומרי העשרה למורה תרדמה של זרעים, תהליך הנביטה ותהליכי גדילה והתפתחות של צמחים

http://sfile-pull.f-static.com/image/users/195440/ftp/my_files/madal%20g/%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94%20%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA%20%D7%A6%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D%2018-28.pdf?id=12750593

·        אלון, עזריה (1987),  פרחי בר בצבעי הקשת, הוצאת החברה להגנת הטבע, עמ' 94.

·        ארנון י (1988). חיטה. אנציקלופדית החי והצומח של א"י. 12. עמ 15-19. רמת גן, משרד הביטחון – ההוצאה לאור.

·        דודאי נ., פוליאקוב-מיבר א., לרנר צ., פוטיבסקי א. (1994) (ב) שמנים אתריים כמעכבי נביטה וצמיחה. מחקר חקלאי בישראל - צמחי תבלין ובושם, ז', (2), ע"מ 141-149.

الملحق:

معلومات عن الموضوع وصور إضافية:

ظهر سؤال عن الموضوع،مرفق السؤال والجواب

שלום רב, אנחנו תלמידות בכיתה י"ב ובמסגרת לימודי ביולוגיה מורחב שלנו, אנחנו עושות עבודת ביוחקר. הנושא שבחרנו הוא השפעת גיל מיצוי העגבניה על קצב הצצת זרעי העגבניה. אנחנו יודעות כי ישנו גורם מעכב גדילה בעגבניה אך לא הצלחנו למצוא מהו, נשמח אם תוכלו לתת לנו מידע על החומר המעכב או להפנות אותנו למקורות מידע רלוונטים. תודה רבה מראש, טל שגיא. ************************************************ תשובה מאת: פרופ' חיים קיגל כללית: זרעים לא נובטים בתוך פרי עסיסי (למרות זמינות מים) משילוב סיבות: 1) נוכחות מעכב (ABA חומצה אבסיצית) בזרעים המונע נביטתם (גורם מרכזי לתרדמה זרעים בכלל), 2) נוכחות מעכב זה ומעכבים אחרים ב"בשר" של הפרי, 3) ריכוז גבוה מאד של מומסים במיץ של הפרי המונע כניסת מים נטו לזרעים (עיכוב אוסמוטי), 4) יתכן שנשימת רקמות הפרי הסגור מפחיתה רמת חמצן בפרי הסגור ומונעת נביטה. בניסוי התלמידים רוב הגורמים הפעילים בפרי השלם מבוטלים כאשר פותחים אותם, מדללים תמצית המיץ (ירידה בריכוז מעכבים, שחלקם עוברים גם חימצון וביטול פעילותם. בנוסף, בניסויים שלא מבוצעים בתנאים סטריליים לעיתים קרובות מתפתחים מיקרואורגניזמים הניזונים מתמציות הפרי ומפרישים חומרים שיכולים לעודד או לעכב נביטה. לכן זה לא מפתיע שברוב הניסויים לא מקבלים תוצאות ברורות. מצרף מאמר הדן בכל היבטים האלה. http://www.bashaar.org.il/files/5506.pdf בברכה פרופ' חיים קיגל הפקולטה לחקלאות האוניברסיטה העברית

***************

صور انبات البندورة لتجربة 27.10.2017 يوم 10.11.2017

***************

صور التجربة الثانية

*****************************************

השפעת סוג המשקה על השינוי

במסה של קליפות הביצים:

נכנסו לאתרי האינטרנט הבאים:

http://www.shofar.net/site/ARDetile.asp?id=7056

http://info.org.il/irrelevant/item.php/90363460

חיפשנו אתרים נוספים וענינו על השאלות הבאות:

1. ערכו טבלה רשימה של:

א.     החומרים המצויים במשקה קוקה-קולה כפי שהם רשומים על תווית של בקבוק קוקה-קולה.

ב.     החומרים המצויים במשקה קוקה-קולה כפי שמוזכרים במאמרים. ציינו את מקורו ותפקידו במשקה של כל אחד מהם.

ג.     החומרים המצויים במשקאות השונים (פפסי, מים, פנטה , סודה לשתייה , ספרייט)

החומרים המצויים במשקה הקוקה קולה כפי שהם רשומים על תווית הבקבוק

החומרים המצויים במשקה הקוקה קולה כפי שהם מוזכרים במאמרים

מים (H2O) סוכר (C6H12O6) פחמן דו חמצני (CO2) צבע מאכל קרמל (E-150) חומצה מאכל זרחתית (H3PO4) חומרי טעם וריח קפאין (C6H12N4O2)

חומצה זרחתית, מרכיב פעיל שרמת ה-PH שלה הוא 2.8, דבר המאפשר לה להמיס ציפורן תוך 4 ימים. האספרטיים (C14H18N2O5), ממתיק מלאכותי המצוי בלמעלה מ-6000 מאכלים ומשקאות. גז דו תחמוצת הפחמן, הבועות שבמשקה המוגז, מופק לעיתים כתוצר לוואי של תעשיית השמרים, בתהליך המבוסס על החמצת חיטים. סוגים שונים של תמציות טעם. כשלושים אחוזים מחומרי הגלם לייצור התמציות מקורם באלכוהול או בחומרי לוואי של אלכוהול. את הכוהל ניתן להפיק מחומרים רבים ומגוונים, בהם סוכר, תירס וקליפות תפוזים. אך לפעמים קורה ותנאי השוק מכתיבים דווקא את הפקתו מעמילן החיטה. צבעי מאכל, קרמין, מעניק לקולה את הגוון החום אדמדם. אחד התגליות יקרות הערך ביותר של הספרדים באמריקה היה חרק קטן שנקרא קוצ'יניל. חשיבותו נובעת בכך שהוא מייצר חומצה קרמינית, פיגמנט צבעוני המשמש בסיס לתעשייה שלמה של צביעה באדום. הצבע קרמין הוא טבעי וגם יציב, וכשהתברר שצבעים סינתטיים מזיקים לבריאות, תפס מקום נכבד בצביעת מאכלים שונים.

החומרים המצויים במי סודה כפי שרשומים על תווית הבקבוק	החומרים המצויים במי סודה כפי שהם מוזכרים באתר האינטרנט
מים מינרלים טבעיים, פחמן דו חמצני.	פחמן דו חמצני , חומצה פחמתית, נתרן, מלח בישול.

החומרים המצויים במים מינרליים כפי שרשומים על תווית הבקבוק	החומרים המצויים במים מינרליים כפי שהם מוזכרים באתר האינטרנט
דו פחמות, סידן, כלורידים, חנקות, מגנזיום, סיליקאטים, נתרן, גפרות, פוספאט, אשלגן, פלואוריד.	מינרלים, מלחים, גופרית.

החומרים המצויים בספרייט כפי שרשומים על תווית הבקבוק	החומרים המצויים בספרייט כפי שהם מוזכרים באתר האינטרנט
מים, סוכר , פחמן דו חמצני ,חומצת מאכל לימון, חומרי טעם וריח טבעיים, מווסת חומציות: מלח לימון.	משקה קל ללא קפאין בטעם לימון ליים המיוצר ע"י חברת קוקה קולה. ספרייט מכיל מי סודה, סירופ תירס (פרוקטוז), סוכר, חומצה ציטרית, ומספר חומרים משמרים כגון חומצת לימון.
החומרים המצויים בפפסי כפי שרשומים על תווית הבקבוק	החומרים המצויים בפפסי כפי שהם מוזכרים באתר האינטרנט
מים, פחמן דו חמצני, צבע מאכל: קרמל, חומצות מאכל (E338, חומצת לימון), ממתיקים: אספרטיים, אססולפם קיי, מווסת חמיצות ( E-331), קפאין, חומרי טעם ריח.	משקה קולה מוגז המכיל מים, פחמן דו חמצני, קרמל, חומרי טעם וריח טבעיים ומלאכותיים, חומצה זרחתית, אשלגן בונזואט, קפאין, חומצת לימון ואצסופלאם-K.

החומרים המצויים בפאנטה כפי שרשומים על תווית הבקבוק	החומרים המצויים בפאנטה כפי שהם מוזכרים באתר האינטרנט
מים, סוכר, פחמן דו חמצני, חומצת מאכל: לימון, צבעי מאכל טבעיים, מייצבים אקאציה גאם ו- 444E , חומרי טעם וריח, מווסת חומציות: מלח לימון.	משקה קל מוגז המיוצר ע"י חברת קוקה קולה.

2. ערכו רשימה של שאלות שהתעוררו במהלך הקריאה (כל המרבה הרי זה משובח).

שאלות שהתעוררו על קולה :

*מהם המרכיבים הממכרים בקולה?

*כיצד החומציות בקולה משפיעה על גופינו?

*כיצד קולה בריכוזיה השונים משפיעה על השיניים?

*כיצד צבעים סינתטיים מזיקים לבריאות האדם?

*האם צבעי המאכל הקיימים בקולה משפיעים על טעמו?

 שאלות שהתעוררו ביחס למשקאות נוספים:

     * כיצד החומציות במשקאות השונים משפיעה על השיניים ועל הרכבם?

* מה ההבדל בין השפעת משקאות מוגזים על השיניים לבין השפעת מים על השיניים?

* האם צבע המשקה משפיע על השיניים והאם הצבעים מזיקים לגוף האדם?

* האם קיים קשר בין ריכוז המשקה לבין השפעתו על השיניים?

3. בחרו את אחת השאלות ונסחו אותה כ"שאלת חקר". השאלה צריכה להיות מנוסחת בצורה הבאה:

כיצד (המשתנה הבלתי תלוי) משפיע על (המשתנה התלוי)?

שאלת החקר : כיצד סוגים שונים של משקאות מוגזים משפיעים על השיניים? 

4. רשמו בקצרה השערה מנומקת לגבי הצפוי, לדעתכם, להתרחק בניסוי. התבססו בהשערתכם על ידע קודם ועל מידע שאספתם במהלך החיפוש באתרי מידע.

השערה:

אחרי חיפוש באינטרנט גילינו שמשקאות שונים מכילים חומרים שיכולים להשפיע על שיניים כמו :

קולה – חומצה זרחתית (H3PO4)

ספרייט- חומצות מלח ולימון

פפסי- חומצה זרחתית, חומצת לימון

פאנטה- חומצת לימון וחומצת מלח

מי סודה- חומצה פחמתית

אנו משערים שחומצות האלו עלולות להזיק לשיניים. כלומר מתרחשת תגובה בין חומצה של משקה לבין CaCO3 (סידן פחמתי) שנמצא בשיניים. ככל שריכוז חומצה במשקה גבוה יותר כך השפעתה על השיניים משמעותית יותר.

בניסוי ניקח קליפות ביצים במקום שיניים בהנחה שהרכבם דומה להרכב השיניים בגוף האדם.

 אנו משערים ששינוי במסה של קליפות ביצים תיהיה שונה בסוגים שונים של משקאות. אנו משערים שבמשקה שמכיל יותר חומצה הירידה במסה של קליפות ביצים תיהיה משמעותית יותר. התגובה שמתרחשת בין CaCO3 מהשיניים לבין חומצה היא:

CaCO3(s)  + 2H3O(aq)  ------à CO2(g)  + 3H2O(L)  + Ca ²(aq)    

5. תכננו ניסוי שמטרתו לבדוק את ההשערה שניסחתם.

מטרת הניסוי:

לבדוק את השפעת סוגים שונים של משקאות על השיניים.

ביצענו את הניסוי עם קליפות ביצים בהנחה שהרכבם דומה להרכב השיניים בגוף האדם.

כלים וחומרים:

6 כוסות כימיות 100 מ"ל

ניילון נצמד

קליפות של ביצים בגודל L

קוקה קולה, פפסי, פנטה , סודה, מים, ספרייט

משורה 100 מ"ל

מים

מאזניים דיגיטליים

נייר ניגוב

משתנה תלוי- שינוי במסה קליפות הביציים

משתנה בלתי תלוי- סוגים שונים של משקה

גורמים קבועים- *נפח של תמיסות של המשקאות השונים

                      *זמן השרייה של קליפות הביצים במשקאות השונים (חמישה ימים).

                      *מסת קליפות הביצים הנלקחים לניסוי.

מהלך הניסוי:

1.      הכנו 6 כוסות שמכילות סוגים שונים של משקאות שונים:

-          בכוס 1 – קוקה קולה 100 מ"ל

-          בכוס 2- פנטה 100 מ"ל

-          בכוס 3- סודה לשתייה 100 מ"ל

-          בכוס 4- מים 100 מ"ל

-          בכוס 5- פפסי 100 מ"ל

-          בכוס 6- ספרייט 100 מ"ל

2.      שברנו את הביצים וניגבנו היטב את הקליפות.

3.      שקלנו את הקליפות על המאזניים הדיגיטליים ורשמנו את משקלם ההתחלתי של הקליפות.

4.      הכנסנו את הקליפות לכוסות עם התמיסות.

5.      כיסינו כל אחת מהכוסות בניילון נצמד על מנת לשמור על סטריליות.

6.      התבוננו בתוצאות במשך כ-30 דקות הראשונות של הניסוי, רשמנו תצפיות ולאחר מכן השארנו את הכוסות עם הקליפות בתמיסות לחמישה ימים נוספים.

7.      לאחר חמישה ימים התבוננו שוב בכוסות והבחנו בשינויים שנגרמו לקליפות אם בכלל..

8.      שקלנו שוב את הקליפות לאחר ניגובם.

9.      רשמנו את התצפיות והתוצאות בצורה מסודרת. שיטת המדידה של השינוי במשתנה התלוי – שקילת קליפות הביצים בעזרת מאזניים דיגיטליים.

10.   בנוסף בעזרת נייר PH בדקנו חומצות של כל אחד מהמשקאות.

·         ניסוי בקרה:

א.     בבקרה שלנו השתמשנו במים שלא מכילים סוגים שונים של משקאות (כוס 6).

תצפיות:

לפני הניסוי-  קליפות הביצים היו לבנות ובמשקל מסוים , הכנסנו לכל כוס משקאות שונים כאשר לכל משקה צבע אחר וקליפת הביצים שבתוך הכוס התחילו לקבל צבע של המשקה.

במהלך הניסוי-  כאשר הכנסנו את הביצים לתוך הכוסות ראינו שבכוס מתחילים להופיע בועות של גזים בעיקר בפפסי בכוס עם המים לא ראינו אף שינוי. בנוסף, הקליפות של הביצים קיבלו מעט מהצבע של המשקאות כמו: כתום , חום.

לאחר הניסוי- כעבור חמישה ימים הבחנו בשינויים בצבע של קליפות הביצים ובשינוי משקלן. קליפת הביצה במשקה הפפסי קיבלו את הצבע הכי חזק חום. בכוס עם המים לא היה שינוי בקליפות. בנוסף היה ריח ממש חריף מהכוסות.

תוצאות הניסוי:

טבלת התוצאות-

השפעת סוגי המשקאות השונים על שינוי במסת קליפות הביצים

סוג המשקה		PH	מסה קליפות הביצים בתחילת הניסוי (גרם) m1	מסה קליפות הביצים לאחר הניסוי (גרם) m2	שינוי במסה משקלי קליפות הביצים (גרם) m = m2 –m1
	קולה	2.5	4 גרם	3.40 גרם	0.6 גרם
	פנטה	3	4 גרם	3.55 גרם	0.45 גרם
	קולה RC	0	4 גרם	3.1  גרם	0.9 גרם
	ספרייט	3.5	4 גרם	3.61  גרם	0.39 גרם
	מי סודה	5	4 גרם	3.75 גרם	0.25 גרם
	מים	7	4 גרם	3.98 גרם	0.02 גרם

גרף התוצאות

הסבר של הגרף: אנו רואים מהגרף שבסוגים שונים של משקאות יש שינוי אחר במסה של הקליפות. השינוי הכי גדול בפפסי קולה  RCובכוס עם מים כמעט אין שינוי.  ככל שרמת החומציות במשקאות השונים גבוהה יותר כך מסה של קלפיות הביצים יורדת ברמה משמעותית יותר. יש לציין כי בדקנו את ה- PH  של המשקאות השונים בעזרת נייר לקמוס ונוכחנו לדעת כי במשקה הפפסי קיימת רמת החומציות הגבוהה ביותר ואילו במים אין חומציות. כתוצאה מרמת החומציות הגבוהה במשקה הפפסי, לאחר חמישה ימים מסה קליפות הביצים ירדה במידה משמעותית ביותר.

אנו בחרנו בגרף עמודות כי שינוי במשתנה בלתי תלוי אינו רציף.

סוג המשקה		PH	מסה קליפות הביצים בתחילת הניסוי (גרם) m1	מסה קליפות הביצים לאחר הניסוי (גרם) m2	שינוי במסה משקלי קליפות הביצים (גרם) m = m2 –m1
	קולה	2.5	4 גרם	3.40 גרם	0.6 גרם
	פנטה	3	4 גרם	3.55 גרם	0.45 גרם
	קולה RC	0	4 גרם	3.1  גרם	0.9 גרם
	ספרייט	3.5	4 גרם	3.61  גרם	0.39 גרם
	מי סודה	5	4 גרם	3.75 גרם	0.25 גרם
	מים	7	4 גרם	3.98 גרם	0.02 גרם

מסקנות וסיכומים:

משקאות שונים משפיעים במידה שונה על שינוי במסה של קליפות ביצים.

החומר שממנו מורכבת הקליפה מגיב עם חומצה הנמצאת במשקה ולכן היא מתפרקת. קליפת הביצה מורכבת בעיקר מסיכן פחמתי CaCO3(s) כאשר הקליפה נמצאת בתוך משקה זמן ממושך, מתרחשת תגובה בין CaCO3(s) לבין חומצה הנמצאת במשקה (התגובה היא מסוג חומצה-בסיס).

התגובה היא :

התגובה הזו איטית לכן שינוי במשקל של קליפת הביצים קטן מאוד.

-          בזמן התגובה משתחרר גז CO2(g), לכן ראינו בועות של גז בזמן ששמנו את קליפות הביצים בתוך הכוסות עם המשקאות השונים (במיוחד בתמיסות עם פפסי קולה RC).

-          ככל שריכוז חומצה במשקה גבוה יותר כך מספר ההתנגשויות הפוריות בין החלקיקים שמשתתפים בתגובה רב יותר, והתגובה מתרחשת מהר יותר וכמות התוצרים עולה. כתוצאה מכך השינוי במסת קליפת הביצים גדול יותר וכמות הגז CO2(g) שמשתחרר בתגובה גדול יותר.

דיון מסכם:

1. השערתנו הייתה נכונה,  ככל שרמת החומציות במשקה גבוהה יותר  PH- קטן יותר  כך תתרחש תגובה בין חומצה לבין CaCO3  (סידן פחמתי) שנמצא בשיניים תתרחש בעוצמה חזקה יותר. ככל שהחומצה תהיה יותר חזקה משקלן של קליפות הביצים ירד ברמה משמעותית יותר.

2. תוצאות הניסוי נמצאות בתחום מסוים של מדידות מתאימות ולתנאים שהיו קיימם בזמן הניסוי, לכן מסקנות הניסוי נכונות רק לתחום התוצאות שהתקבלו. ייתכן שבתנאים אחרים ובתחומים אחרים של מדידות היינו מגיעים למסקנות אחרות. חשוב לציין שלא השתמשנו בניסוי בשיניים אמיתיות ולכן לא בטוח שנקבל אותם תוצאות בניסוי עם שיניים מרקע מדעי שאנו יודעים ששיניים מצופות בשכבת מגן.

השיניים- אחד מן המבנים הקשים בפה המשמשים לחיתוך וללעיסת מזון. כל שן משובצת בתושבת מיוחדת בעצם הלסת )התחתונה או העליונה), אליה היא מחוברת באמצעות קום מיסב השן. החלק החשוף של השן (כותרת השן) מצופה בתזגיג (אמייל), ואילו החלק שנמצא בתוך העצם (שורש) מצופה במלט השן; רוב השן עשוי שינן המגן על מוך השן.

תוקף מסקנות:

המסקנות של הניסוי תקפות רק לתחום המדידות שבחרנו בניסוי ולתנאים שהיו בניסוי הזה ספציפי. ייתכן שבתנאים אחרים היינו מקבלים תוצאות אחרות ומסיקים מסקנות אחרות.

הצעות לשיפור הניסוי:

1.      על מנת לדייק במדידת יכולנו לקחת לניסוי משקלים זהים של קליפות ביצים, כלומר לדייק יותר בשקילה.

2.      יכולנו להשתמש בניסוי בשיניים אמיתיות (לדוגמא: שיניים של בעלי חיים).

3.      יכולנו לחזור על הניסוי מספר פעמים ולקחת ממוצע של תוצאות, שכן ובמקרה מקיימים את הניסוי מספר פעמים מגיעים לתוצאות ודאיות והמסקנות נכונות יותר.

שאלה חדשה שהתעוררה בעקבות הניסוי:

1.כיצד החומציות במשקאות השונים משפיעה על הגוף ?

ביבליוגרפיה:

http://shofar.net/site/ARDDetile.asp?id=7056

http://info.org.il/irrelevant/item.php/90363460

http://www.infomed.co.il/glossary/g+3910.htm

he.wikipedia.org

***********************

في الرابط التالي مثال وظيفة بحث علمي

file:///C:/Users/Sohel%20Makhoul/Documents/%D7%91%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A7%D7%A8%20%D8%A7%D9%84%D8%A8%D8%AD%D8%AB%20%D8%A7%D9%84%D8%B9%D9%84%D9%85%D9%8A%20%D7%91%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A7%D7%A8%202017-%202018/%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8%20%D7%91%D7%99%D7%9F%20%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%96%20%D7%9E%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%99%20%D7%9E%D7%A2%D7%9C%D7%99%20%D7%98%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%93%D7%91%D7%99%D7%A7%20%D7%9C%D7%A0%D7%91%D7%99%D7
%98%D7%AA%20%20%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%20%D7%97%D7%99%D7%98%D7%94%20(2).htm