البحث العلمي ביוחקר 2017 - 2017- اللقاء الأول يوم 27.10.2017 اللقاء الثاني يوم الجمعة ..........

************************

صور نتائج التجارب

الصحون رقم 1 للمراقبة בקרה/ ביקורת

****************
صور نتائج التجارب

يوم 31.10.2017

كما يظهر  لم تنظف جيداً محتويات ثمرة البندورة المحيطة بالبذور
هناك حاجة لاعادة التجربة

صور نتائج التجارب

يوم 31.10.2017

 كما يظهر  لم تنظف جيداً محتويات ثمرة البندورة المحيطة بالبذور

صور نتائج التجارب

بذور البندورة يوم 08.11.2017

***************************

***************

صور نتائج التجارب

يوم 31.10.2017

حتى اليوم لا يوجد انبات

كانت الصحون في الظلام
واخرجت لتصويرها  
ثم أعيدت للظلام

صور نتائج التجارب

يوم 31.10.2017

 كانت الصحون في الظلام

صور نتائج التجارب

يوم 31.10.2017

صور نتائج التجارب

يوم 31.10.2017

**********************

صور نتائج التجارب 

***************

اللقاء الأول يوم 27.10.2017

صور الجولة والتجارب

***********

 تعبئة مياه من البحر - مياه مالحة

 الشاطيء الرملي الميت - لا توجد نباتات
 لسبب ملوحة الرمال التي تغمرها مياه البحر عند إرتفاع الأمواج

  على بعد 30 متر في الأماكن المرتفعة حيث 
لا تصل مياه البحر توجد نباتات

 يظهر هنا نبات مداد الرمال

 يظهر هنا نبات مداد الرمال

 
 يظهر هنا زهرة نبات مداد الرمال

زنيقة الساحل  חבצלת החוף

*********************
صور التجارب

تحضير صحون بتري للزرع

 NaCl  تركيز
% في المياه المقطرة 0

 جهاز لقياس تركيز كلوريد الصوديوم

 4% تركيز كلوريد الصوديوم في مياه البحر

  فصل بذور البندورة عن عصير البندورة

********************

تحضير المشروبات الخفيفة لتجربة تأثيرها على سلامة الأسنان

*****************************





השפעת ריכוז מלחים על הנביטה

במסגרת ניסוי בו נבדקה השפעת ריכוזי מלח בישול, שונים (0%-2%) על נביטת זרעים, נמצא שרוב סוגי הזרעים אינם נובטים ב- 2% מלח. בספרי הלימוד כתוב שהסיבה היא אי כניסת מים בגלל ריכוז המלח. תלמיד טען שיש מספיק מים כדי לחדור לזרע ואכן ביצענו ניסויי שקילה של זרעים שהושרו בריכוזי מלח שונים ובריכוז של 2% חודרת אותה כמות מים לזרעים כמו 0%. בדקנו השפעה של סוכר בריכוזים2-4% והזרעים נבטו. שאלתנו היא: " האם המלח שחודר הוא הגורם שמעכב נביטה ואם כן מהו מנגנון העיכוב המדוייק"?
	תשובה מאת: פרופ' חיים קיגל
	שלום רב, 1- תהליך הנביטה הוא תהליך של צמיחת העובר בזרע (גדילה בנפח של רקמות העובר), התארכות השורשון, ופריצתו דרך קליפות הזרע. התהליך מבוסס על גדילת התאים כתוצאה מקליטת מים מהסביבה של הזרע, יצירת לחץ טורגור (הידרוסטטי) בתוך התאים, שמתגבר על הלחץ הנגדי של דפנות התאים, ומביא להתארכותם (נפח התאים). 2- תנועת המים לתוך הזרע ולתאי העובר היא בהתאם למפל פוטנציאל המים בתמיסה החיצונית ובתוך התאים, שבמידה רבה נקבע על ידי הפרש הריכוזים המולריים (וליתר דיוק: הריכוז של חלקיקים בתמיסה: יונים (כגון Na ו- Cl במקרה של המלח) ומולקולות (כמו סוכרוז במקרה של סוכר). 3- כניסת המים צריכה להיות בכמות מספקת כדי ליצור לחץ הטורגור הדרוש ל"ניפוח" התאים של העובר, במיוחד של השורשון. 4- מכאן שבתמיסת המלח 2% המים חדרו לזרע, כולל לתאי העובר. מכיוון ש-: א) המים מרטיבים גם את קליפות הזרע , ב) החלק היחסי של העובר בזרע קטן, ו- ג) הפער בין כניסת מים הצפויה במים מזוקקים לעומת תמיסת מלח קטן מאד, שיטת השקילה לא הייתה מספיק רגישה כדי למדוד הבדלים אלה בקליטת מים ע"י העובר (שקלו את הזרע, לא את העובר). 5-ניתן להסביר חוסר נביטה במלח בשתי דרכים שיכולות לפעול בו זמנית: א)תמיסת המלח הייתה מרוכזת מדי ולא חדרו מספיק מים לעובר, מעל ערך סף של הטורגור הדרוש לגדילת התאים. ב)השפעות טוקסיות של המלח, המעכבות תהליכם ביולוגיים. 6-למה הייתה נביטה באותו ריכוז 2% של סוכר? א) הסוכר לא טוקסי. ב) מבחינת קליטת מים לפי הפרשי ריכוזים: לא ניתן להשוות ריכוזי מומסים לפי % (גרם ל100 מ"ל), במיוחד כאשר משווים מולקולות השונות במשקל וביכולת יצירת יונים בתמיסה (המלח מכפיל מספר החלקיקים בתמיסה). מספר החלקיקים היוצרים 2% של סוכרוז לעומת החלקיקים של 2% מלח הרבה יותר קטן (בפועל התמיסה פחות מרוכזת), ולכן מאפשר יותר קליטת מים על ידי העובר. בסיכום: מעורבים כאן שני גורמים.תהליכים: השפעות טוקסיות והשפעות על קליטת מים ע"י תמיסה מרוכזת. צריך לתכנן הניסויים בצורה אחרת. למשל: א) השוואת ריכוזים שונים של סוכר, ב) השוואת של מלח עם מלח אחר לא טוקסי (למשל KCl) על בסיס של ריכוזים מולריים דומים, ולא ב-%. בברכה, http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3491

********************

زنبقة الساحل (الشاطيء) 
חבצלת החוף

تدعى بصل الطيطان أو بصل البر

Sea daffodil, Sea pancratium lily	Common name
נרגס בחרי, בּוּסֵייל	שם ערבי
نرجس بحري	أللّغة آلعربيّة
נרקיסיים Amaryllidaceae	משפחה
6	מס' עלי כותרת
סרגלי	צורת העלה
תמים	שפת העלה
חוף הים	בית גידול
עגול	צורת הגבעול
בעל בצל או פקעת (גיאופיט)	צורת חיים
חוף הים התיכון, שרון, שפלה,	תפוצה בארץ

תקציר  :חבצלת החוף צומחת בחגורת הרסס של חופי הים התיכון. הזרעים  של החבצלת יכולים לצוף במי ים עומדים ומתערבלים במשך 50 ו- 19 ימים בהתאמה, ולשמור על כושר הנביטה שלהם לאחר שנשטפו במי ברז.  טמפרטורת הנביטה היא 0C  10-30, מה שמתאים לתקופת הגשמים בישראל. אור מעכב את נביטת הזרעים הזרעים. עיכוב הנביטה הנגרם ע''י אור תלוי בעצמת ההארה. תקופה ארוכה של הארה אינה משפיעה על קצב הנביטה, אם הזרעים מועברים לחשכה. מדידות של חדירת אור דרך שכבות חול בעוביים  שונים הראו שהזרעים יכולים לנבוט רק כאשר הם מכוסים בשכבת חול מספקת.  בחינת הנביטה בתנאי מלח שונים הראו שפוטנציאל אוסמוטי של atm 19 (של Nacl או של מי ים מהולים) היא הגבול העליון לנביטה. קצב הנביטה נמצא ביחס הפוך לפוטנציאל האוסמוטי של התמיסה. זרעים מצמחים שצמחו בבית גידול שאינו מלוח נובטים בטווח מליחות צר יותר.

הקדמה:  חבצלת החוף נפוצה בחופי אגן הים התיכון, באזורים הפיטוגיאוגרפיים של האזור האירנו- טורני. היא מופיעה גם בחופי האוקינוס האטלנטי , באזור האירו-סיבירי.

 בישראל, חבצלת החוף היא צמח חוף ים טיפוסי. היא גדלה הן בחוף הגבוה והן בחוף הנמוך. אוכלוסיות גדולות מופיעות בשפכי ואדיות ונחלים, ובמקומות מסוימים כמו דיונות קיסריה ופלמחים  הצמחים חודרים עד לעומק של מספר ק''מ אל תוך היבשה.

   وصف مميزات بيت التنمية תכונות אופיניות של בית הגידול של הצמח: רסס מלוח מהים, מי תהום מלוחים, קרקעות קלות בעלות כושר נשיאת מים קטנה ותכולה נמוכה של חרסיות ומינרלים. בישראל  האקלים של בית הגידול של חבצלת החוף הוא מזג אויר ים תיכוני אופייני  עם לחות יחסית גבוהה.

   מטרת המאמר: לבחון  את האספקטים האקולוגיים של נביטת זרעי חבצלת החוף. תשומת לב ניתנה בעיקר לשאלת משך הציפה של הזרעים במי-ים , כיצד הציפה משפיעה על חיוניות הזרעים, וכיצד הנביטה שלהם מושפעת ממליחות , אור וטמפרטורה.

 المواد وطرق الفحص חומרים ושיטות

זרעים נאספו בחוף . הם אוכסנו בשקיות נייר בטמפרטורת החדר.

   נביטה  נבדקה בצלחות פטרי שהכילו שתי שכבות של נייר סינון שהוספגו ב- 4 מ''ל מים מזוקקים או בתמיסה נבדקת. התנדפות נמנעה ע''י כיסוי הצלחות בפוליאתילן. בכל טיפול  נבדקו – 20 זרעים בכל צלחת. כל ניסוי נעשה מספר פעמים.  נביטה הוגדרה כזמן שבו פרץ השורשון את קליפת הזרע.

النتائج תוצאות

 مدة طفو البذور على الماءמשך הציפה:כושר הציפה של זרעי החבצלת פחת עם הזמן ; הזרעים קלטו מים ושקעו. היו הבדלים בין השפעת מים שקטים ומים מעורבלים. בכל הריכוזים הזרעים במים מעורבלים שקעו מוקדם יותר. בתחילת הניסויים קצב השקיעה היה פונקציה של מהירות הערבול של התמיסה. הערבול הגביר את חדירת המים לזרעים , שנגרם ע''י מגע הדוק בין המים והמיקרופילה, דרכה חדרו רוב המים אל הזרע המכוסה קוטיקולה.

 הערבול יכול לגרום גם לשבירת כיסוי הזרע, מה שיגרום לחשיפה של שטח גדול יותר דרכו יכולה להתבצע חדירת מים.

قدرة انبات البذور بعد نقعها في مياه البحر נביטה אחרי השרייה במי-ים

כבר לאחר 4 ימי השרייה יש ירידה באחוז הנביטה. לאחר 10 ימים האפקט מאד בולט. על כל פנים , זרעים מושרים שנשטפו במים טריים נבטו היטב אפילו לאחר 27 ימים ימי השרייה במי ים. השרייה למשך 60 יום גרמה נזק בלתי הפיך לכל הזרעים.

عامل جيل/ عمر البذور  אפקט הגיל

72%  נביטה הושגו כאשר הזרעים נזרעו יום אחד לאחר איסופם  .  94% ו 92%- הושגו בזרעים בני חודש ושנה לאחר האיסוף  ,בהתאמה,  כלומר כושר הנביטה נשאר גבוה למשך שנה לפחות.

אפקט הטמפרטורה

נביטה התרחשה בטווח טמפרטוררות 0C 10-30. מקסימום נביטה הובחנה בין0C 30- 15. בטווח זה הטמפרטורות הגבוהות הגדילו את מהירות הנביטה. טמפרטורות תת- אופטימליות (0C5-10) ועל – אופטימליות (0C30-35 ) לא גרמו נזק לזרעים במשך 31 ימים. היה נזק בלתי הפיך מסוים בזרעים שהוחזקו ב-0C 40 , שבגללו חלק מהזרעים לא נבט.

عامل الضوء אפקט האור

אור מתמשך מעכב נביטה בצורה דרסטית בטווח הטמפרטורות שנבדק.  פרקי הארה  קצרים (10-15 דקות כל 48 שעות) אינם בעלי השפעה כלשהי.

 העיכוב גדל עם הגדלת עוצמת ההארה.

 הקרנה במשך 28 ימים אינו גורם לתרדמה משנית , והנביטה לאחר העברת הזרעים לחושך היא כמו בזרעים שלא נחשפו לאור.

 הארות שניתנו לפרקי זמן שונים אינן משפיעות על כושר הנביטה וקצב הנביטה, כאשר הזרעים מועברים לחושך אחרי טיפולי ההארה. ההבדל היחיד שנראה היה תקופת השהיה קצרה יותר בהתאם לתפיחה שהתחילה כבר בזמן ההארה

חשכה במשך ארבעת הימים הראשונים אינה משפרת את הנביטה באור. חשכה במשך 6-9 ימים, שבהם חלק מהזרעים נבטו כבר, אינה מאפשרת נביטה לזרעים שלא השלימו את נביטתם בחושך. מכאן נראה שהאור הוא בעל אפקט מעכב של השלב האחרון בתהליך הנביטה.

 בתנאי הניסוי (עוצמת אור של 1800 לוקס), שכבה של 1.3 ס''מ של חול מאפשרת מעבר של 8-10 לוקס בלבד, ואז הנביטה זהה לזו שבחושך.

אחוז הזרעים הנובטים שהמיקרופילה שלהם כוסתה בחול דומה לזה שהיה כמו בקרת החושך. כאשר המיקרופילה נחשפה לאור (שאר חלקי הזרע כוסו בחול), הנביטה עוכבה רק בחלקה זה מעיד שכיסוי הזרע אינו אטום לחלוטין, למרות צבעו השחור, ושהמיקרופילה היא המקום העיקרי, אך לא היחיד, שדרכו חודר האור.

קליטת האור ע''י החול אינה תואמת בדיוק לחוקי Beer. קיימת סטייה ניכרת בהתאם לגודל וצורת גרגרי החול. עוצמת האור באמצע היום יכולה להגיע ל- 80,000 לוקס בחוף הים. בתנאים אלו שכבת חול של 5 ס''מ בולעת את רוב האור, אך חשכה מוחלטת מושגת רק בשכבות בעובי של 10 ס''מ.

عامل الملوحة אפקט מליחות

התוצאות מעידות שנביטה אפשרית רק עד ריכוז של NaCl 450mM   . שאחוז נביטה גבוה (יותר מ- 85%) מתקבל בריכוז של עד mM 200    . בריכוזים גבוהים יותר יש ירידה הדרגתית  באחוז הנביטה.

העברת הזרעים מתמיסת NaCl למים מזוקקים (אחרי 41 ימים) הגבירה את אחוז הנביטה, אך היתה רק החלמה חלקית כאשר ריכוז המלח NaCl היה mM450-500 .

במי ים שנמהלו ל- ¾ מריכוז מי הים הרגיל  התרחשה נביטה. אחוז הנביטה שהתקבל במקרה זה היה דומה לאחוז הנביטה  שהתקבל בתמיסת NaCl בעלת אותו פוטנציאל אוסמוטי.

השוואה של נביטת זרעים שנאספו מצמחים מבתי גידול מלוחים ובלתי מלוחים מראה שזרעים מבית גידול שאינו מלוח נובטים בטווח ריכוזי מלח צרים יותר. אחוז הנביטה של זרעים מבתי גידול שאינם מלוחים והונבטו בריכוזי מלח נמוכים הוא נמוך יותר מאשר של זרעים מחוף הים .

 פיזור זרעים: כבר בעבר הובחן שהים – באמצעות הגלים והזרמים משמש  אמצעי לפיזור זרעים של מספר מיני צמחים. זרעי חבצלת החוףיכולים לעבור ע''י גלי הים וזרמיו מספר קילומטרים .  העברת הזרעים ע''י הגלים , יחד עם כושר הנביטה הגבוה שלהם, לאחר שהם נשטפים במי גשם טריים, מסבירים את התפוצה הגבוהה של מין זה בחופי הים התיכון. יש לציין שגם רוחות והצפות מעורבות בהפצת זרעי ח. החוף.

عامل درجات الحرارة טמפרטורה: הזרעים מבשילים במהלך אוקטובר ונובמבר כיוון שלצורך הנביטה אין צורך בתקופה שלאחר ההבשלה ואין חומרים מעכבי, נביטה,  רובם ינבטו במשך העונה הגשומה כשיש פיזור נביטה בין אוקטובר ומרץ. טמפרטורה ממוצעת בחוף בתקופה זו היא 13-21 0C והמקסימום אינו מעל 0C25 והמינימום אינו פחות מ- 0C8. נראה, לכן שהזרעים מאד מותאמים לתנאים הטרמיים של בית גידולם. נראה שבטבע הטמפרטורה אינה גורם המגביל את נביטתם. למרות שהנביטה מדוכאת ע''י טמפרטורת המינימום של החוף, הזרעים אינם נפגמים, והם ינבטו בהצלחה אחרי שהטמפרטורה תעלה.

رد الفعل للضوء  פוטוריאקציה ( פוטו  ضوء   ריאקציה  تفاعل): זרעי ח. החוף הם בעלי תגובה שלילית לאור. לכן הם לא ינבטו על פני הקרקע, אלא אם הם כוסו בחול. חשיפה של זרעים תפוחים לאור מונעת את נביטתם מבלי להשפיע על כושר הנביטה שלהם. כאשר, לאחר החשיפה לאור, מכסים את הזרעים, הם ינבטו היטב. היתרון האקולוגי של תגובה שלילית לאור היא כנראה, שנביטה על או קרוב לפני הקרקע בחוף החולי, יחשוף את הזרעים והנבטים לסכנה של סחיפת חול וחוסר מים (מה שיגרום להתייבשותם על השכבה העליונה). לכן, אם הנביטה לא הייתה מעוכבת ע''י  אור, הסיכויים להתבססות הנבטים היו קטנים. הרבה זרעים אחרים מבתי גידול חוליים דווחו אף הם כבעלי תגובות נביטה שלילית לאור.

عمق الزرع - تاثير المواد الخزونة في البذرة זרעים הנובטים  כאשר הם נזרעים בעומק מסוים דורשים כמויות גדולות של חומרי תשמורת, ולכן צריכים להיות גדולים יחסית. בקר (1972) מצא שזרעי צמחי חוף בקליפורניה גדולים מאלה של בתי גידול אחרים. זרעי חוף הים הם בעלי תכונות כאלה. יש לציין, שסף הרגישות לאור הוא נמוך יחסית בזרעי חבצלת החוף והפחתה של הקרינה מעלה את אחוז הנביטה. באמצע היום בתנאי שדה, חשכה מושגת רק בעומק של מעל 10 ס''מ. באמצעות הרגישות לאור הזרע יכול לבחור עומק שבו הוא מוגן מהתייבשות והמרחק עד להצצה של הנבט אינו גדול מידי.

الاملاح מליחות:  הניסויים מוכיחים שזרעי חבצלת החוף אינם נובטים במי ים או בתמיסת מלח בעלת ערכים אוסמוטיים דומים.

בחבצלת החוף, אשר מותאמת לתפוצה ע''י הים, נביטה אחרי הצפה תתבטא בסיכוי נמוך של הישרדות והתבססות. לכן, זרעים מסוגלים לנבוט רק כאשר המליחות אינה עולה מעל ¾ מזו של ריכוז מי הים .

 הכושר של זרעים לנבוט היטב בתמיסות בעלות ריכוז מלח נמוך הינו בעל ערך אדפטיבי בבתי גידול בעלי מים מלוחים. זה נכון גם בהתייחס לנביטה הטובה שלהם כשהם מועברים למים בלתי מלוחים, אחרי ששהו זמן מה בתמיסה במלח ריכוז מלח גבוה, כיון

 שזה יקרה בטבע כאשר הזרעים נשטפים במי הגשם.

 נראה שהיכולת לנבוט בבתי גידול מלוחים מושפעת מתנאי הסביבה שבהם גדל צמח האם. זרעם שנאספו מסביבה מלוחה היו יותר עמידים למליחות גבוהה מאלה של צמחים שגדלו בסביבה של מים מתוקים..

לסיכום تلخيص , תכונות הנביטה של זרעי חבצלת החוף המתיחסים לכושר הציפה שלהם במי ים ולתגובתם לטמפרטורה, אור ומליחות ומליחות הנם בעלי ערך אדפטיבי גבוה בתנאים בהם הים הוא המפיץ העיקרי וחגורת הרסס היא אזור הנביטה.

סרטן החולות

زنبقة الساحل (الشاطئ)

تعيش هذه الزنبقة في الرمال حيث لا تصل مياه الأمواج، تعيش في بيت التنمية هذا

 (البيئة) في شروط غير مريحة ويمكن القول تعيش في شروط صعبة للأسباب التالية:

1.    تركيز الأملاح المرتفع في التربة (هنا التربة رملية) يعيق استيعاب الماء الى جذور

 النبات، نباتات الشاطئ قد تكيفت لقلة الماء .

2.    في منطقة الشاطئ  توجد رياح قوية التي تحمل معها رذاذ من مياه البحر وتنقله 

للنباتات وهذا يشكل خطراً على النباتات وجفاف أجزاء منها  نتيجة تكوين  وسط ايوني

 يسبب خروج الماء من اجزاء النبات ونتيجة لذلك تجف وتموت. (نشاهد غالبية أغصان

 النباتات (الشجيرات) قصيرة من جهة البحر وطويلة من الجهة المعاكسة (الشرق).

3.    الرياح تحرك الرمال وقد يغمر نباتات بكاملها، كما وأن حبيبات الرمل عند اصابتها

أجزاء النبات تسبب له ضرراً كبيراً للأنسجة الطرية ولذلك ضررها أكبر للنباتات الحديثة

. 4

 مياه الأمطار تتغلغل بسرعة الى الأعماق، وذلك لأن قدرة تماسك جزيئات الماء 

الرمال قليلة. نتيجة لذلك نباتات الشاطئ ذات جذور عميقة والنباتات العشبية تنهيمع  

دورة حياتها بسرعة، أما زنبقة الساحل تورق في فصل الشتاء وتخزن الماء والغذاء 

 في البصلة ثم تجف الأوراق في فصل الصيف  نبات كهذا يدعى  جيئوفيت  -جيئو تعني أرض، 

 فيت تعني نبات  

         Geophyte  

(גיאופיט)

مميزات زنبقة الساحل

1.    لزنبقة الساحل أوراق سميكة وكثيرة، مكسوة بطبقة شمعية تحميها من الجفاف.

2.    عند بداية فصل الصيف تجف الأوراق. وعند نهاية فصل الصيف يخرج من البصلة ساق الأزهار الذي يحمل عدة أزهار (نورة) .

3.    تتفتح الأزهار عند الغروب وذلك لأنها تلقح بواسطة حشرات ليلية، كما وأن شدة الرياح تقل ويقل الرذاذ الذي يؤثر سلبياً على الأزهار. في نهاية الصيف يقل الازدحام على الملقحات كما وأن البذور تكون ناضجة قبيل سقوط الأمطار.  

    البذور صغيرة محاطة بنسيج اسفنجي خفيف وغلاف أسود- تنتشر البذور بواسطة الرياح.

*************************************