اللقاء الثالث يوم الجمعة 27.05.2016 وتلخيص العوامل التي تؤثر على انبات زنبقة الساحل

زنبقة الساحل او الشاطيء
 وهي الطيطان البحري أو بصل البر (باللاتينية: Pancratium maritimum) نوع نباتي ينتمي إلى جنس الطيطان من الفصيلة النرجسية.

***************************

أسئلة البحث البيولوجي

تأثير الأملاح على انبات بذور زنبقة الساحل

1. السؤال الرئيسي:  هل توجد علاقة بين نسبة الأملاح في التربة ومعدل انبات بذور

 زنبقة الساحل؟ الافتراض هناك نسبة معينة مفضلة للإنبات. التجربة  تزرع البذور في

 نسب مختلفة للأملاح (كلوريد الصوديوم). 

 العامل المتعلق ( המשתנה התלוי)  هو نسبة الانبات أما العامل غير 

المتعلق (המשתנה הבלתי תלוי ) هو تركيز الاملاح.

2. السؤال الفرعي  : هل  توجد علاقة بين نقع البذور في 

مياه مالحة ثم شطفها على نسبة الانبات؟  أي الاستمرار في التجربة على البذور التي 

كانت في تركيز املاح أكثر من 1 % الافتراض لا يوجد تأثير لأن القشرة تقلل من 

دخول الأملاح. 

العامل المتعلق ( המשתנה התלוי)  هو نسبة الانبات أما العامل غير 

المتعلق (המשתנה הבלתי תלוי ) هو نقع البذور.

تأثير الضوء على انبات بذور زنبقة الساحل

1.  السؤال الرئيسي: هل توجد علاقة للضوء على انبات بذور زنبقة الساحل؟ 

 الافتراض بأنه توجد علاقة. زرعنا بذور في الظلام ، بذور في ضوء مغلفة بورق 

سيلوفان شفاف، بذور في الضوء مغلفة بورق سيلوفان أخضر وبذور مغلفة بورق 

سيلوفان أحمر.

العامل المتعلق ( המשתנה התלוי)  هو نسبة الانبات أما العامل غير 

المتعلق (המשתנה הבלתי תלוי )  الضوء.

2. السؤال الفرعي :   هل توجد علاقة لغلاف البذرة على   على نسبة الانبات؟

 تم اجراء نفس التجربة  السابقة مع بذور بدون الغلاف الاسفنجي الخارجي.

تأثير درجة الحرارة  على انبات بذور زنبقة الساحل

1. السؤال الرئيسي: هل توجد علاقة لدرجة الحرارة على إنبات بذور زنبقة الساحل؟

زرعنا بذور في صحون ب=تري الصحن الأول وضع في المجمد (فريزا)  الصحن 

الثاني في القسم العلوي من البراد ، الحن الثالث في القسم السفلي من البراد والصحن

 الرابع في الغرفة

2. . السؤال الفرعي: هل البذور التي لم لم تنبت في درجات حرارة معينة

 يمكنها الانبات اذا تغيرت درجة الحرارة واصبحت مناسبة؟

العامل المتعلق ( המשתנה התלוי)  هو نسبة الانبات أما العامل غير 

المتعلق (המשתנה הבלתי תלוי ) هو درجة الجرارة.

المطلوب : وصف التجربة كما نفذت في الصف يوم 8.04.2016 وصف الادوات 

 الادوات والمواد  وطريقة العمل ارفق صور

ملاحظة: 

 جمعنا بذور زنبقة الساحل بالقرب من النباتات . نضجت هذه البذور في  نهاية السنة

 الماضية

**************************

نتائج التجارب والمشاهدات

 يوم الجمعة 27.5.2016

חבצלת החוף الرابط للمعلومات http://www.wildflowers.co.il/hebrew/plant.asp?ID=140
Pancratium maritimum	שם מדעי
Sea daffodil, Sea pancratium lily	Common name
נרגס בחרי, בּוּסֵייל	שם ערבי
نرجس بحري	أللّغة آلعربيّة
נרקיסיים Amaryllidaceae	משפחה
6	מס' עלי כותרת
סרגלי	צורת העלה
תמים	שפת העלה
חוף הים	בית גידול
עגול	צורת הגבעול
בעל בצל או פקעת (גיאופיט)	צורת חיים
חוף הים התיכון, שרון, שפלה,	תפוצה בארץ
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12	עונת הפריחה

צילום: © שרה גולד   חוף דור, 9-2014 © כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות: פרחים בהגדלה   פרחים כפתורים וחנטת פירות   חבצלת החוף בנוף על רקע הים   פרי וזרעים   פיזור הזרעים   סוף עונת הפריחה - פירות ופיזור זרעים   פריחה ופיזור זרעים   זר פרחים באור ראשון של בוקר

מידע נוסף חבצלת החוף מציגה פריחה מפוארת בסתיו. זהו צמח עם בצל רב-שנתי גדול בקרקע (גיאופיט). העלים סרגליים, בשרניים מעט, מסתלסלים, ערוכים כולם בבסיס הצמח בלבד. לעלים גוון מכחיל, בגלל ציפוי שעוותי, המגן עליהם בפני המלח הנישא אליהם כרסיסים ברוח הבאה מן הים. הגבעול מוצק, ירוק, חסר עלים לחלוטין, גובהו עד 60 ס"מ. השם חבצלת נגזר כנראה מלשון בצל, אולי יש בו גם רמז ל"לבן כחלב". הוא נזכר בשיר השירים ("אני חבצלת השרון, שושנת העמקים") ובישעיהו ("תגל ערבה ותפרח כחבצלת"), אך לא בטוח שהכוונה היא לסוג זה. משמעות השם המדעי היא "כל-יכול", בגלל אמונת הקדמונים בכוח המרפא שלה. חבצלת החוף פורחת מסוף יולי עד אוקטובר (כמו החצב), בעונה שמעטים בה הפרחים האחרים. הפרח לבן צחור, גדול (אורכו עד 13 ס"מ) ובולט לעין, והוא גם שופע צוף ומדיף ריח נעים וחזק. יש לו כותרת משפכית בת 6 עלים, שהם מאוחים לצינור ארוך בחלקם התחתון, מפורדים לאונות צרות בחלקם העליון. במרכז צידם החיצוני יש רצועה ירוקה לאורך. מפנים לעלי העטיף עולים 6 אבקנים, וזיריהם מאוחים ומורחבים, ויוצרים תוספת פעמונית גדולה, לבנה גם היא, של כתר פנימי או עטרה, המוסיפה חן רב לפרח. עמוד-העלי ארוך ודק עם צלקת בת 3 אונות. השחלהנראית מבחוץ כמו תפיחה ירוקה בגבעול (עוקץ הפרח) מעט מתחת לבסיס הכותרת. משמעות הדבר היא שהשחלה תחתית, מה שקובע שהחבצלת תשוייך למשפחת הנרקיסיים, ולא למשפחת השושניים. ואכן גם עטרה היא תופעה נפוצה במשפחת הנרקיסיים, למשל בנרקיס. הפרח נפתח לעת ערב ונובל למחרת בשעות הבוקר המאוחרות. פרח לבן גדול הפתוח בעיקר בלילה –מתאים להאבקה על-ידי חרקי-לילה, ואכן הוא מואבק בעיקר על-ידי רפרפים, הפעילים בשעות-בין-הערביים. אולם אין מניעה גם להאבקה בידי חרקים אחרים, וגם ביום. בבית-גידולו, סמוך מאוד לים, נושבות רוחות עזות במשך היום, דבר שמקשה על חרקים להאביק את הפרח בשלוה. בלילה שוקטות הרוחות, והפרח זוכה להאבקה. האבקנים מבשילים כמה שעות לפני הצלקות. כל צמח מצמיח רק גבעול אחד, שאינו מסתעף. בראש הגבעול נישאת התפרחת, ובה עד תריסר פרחים הערוכים בסוכך. בטרם היפתחו עטוף הסוכך בשני עלים קרומיים. כל פרח נישא על עוקץ נפרד. הפרי ביצי עם 3 מקצועות, ובו כעשרים זרעים שחורים, כל זרע עטוף בקליפת שעם עבה, המסגלת אותו לצוף ולפוץ במי הים בלי להיפגע. חבצלת החוף גדלה בבית-גידול אופייני: בחופי צפון הארץ, ברצועה הקרובה ביותר לים, לרוב לא יותר מ-100 מ' מהים. רצועה זו חשופה לרוחות הבאות מהים ומביאות בכנפיהן רסיסי מים מלוחים. רק מינים מעטים של צמחים מסוגלים לצמוח בתנאים אלה, וכל מין כזה פיתח הסתגלויות מיוחדות כדי לשרוד ברסס מי הים. רצועת הקרקע הסמוכה לים נקראת על כן בשם "חגורת הרסס". בחגורה זו הצמחים דלילים, וחבצלת החוף בולטת ביניהם למרחוק, במיוחד בזמן פריחתה. היא גדלה בעיקר בחול מיוצב, אך גם בכורכר ובאדמת חמרה. לצמח נשקפה סכנת הכחדה, כי ממש "מתבקש" לעקור אותו ולהעבירו לגינה הפרטית. הכרזתה כצמח מוגן, ובעיקר החינוך לשמירה על צמחי הבר, הצילו את אוכלוסייתה בארץ. תפוצתה העולמית משתרעת לאורך חופי הים התיכון לכל אורכו, מספרד עד ארץ-ישראל. ברפואה העממית השתמשו בבצל של חבצלת נגד נזלת וכן להמרצת פעילות הלב. בסוג 15 מינים, מהם צמחי-נוי מבוקשים. בארץ גדלים בר 3 מינים.  **************************************************************************** الرابط للمعلومات http://www.kalanit.org.il/%D7%97%D7%91%D7%A6%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A3-%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%AA-%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A3-%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%92%D7%95%D7%A1%D7%98-2015/ חבצלת החוף – פורחת בחוף הים (אוגוסט 2015) חבצלת החוף Pancratium maritimum היא גיאופיט בעל בצל חום גדול, אשר עמוד התפרחת שלו חסר עלים ומתנשא לגובה  40 ס"מ. העלים בשרניים מופיעים לאחר תקופת הפריחה, בתחילת הסתיו; הם שטוחים, זקופים  ומפותלים סביב עצמם כמדחף. שני צידי העלים שווים. גבעול התפרחת הקרח עולה בחודש אוגוסט ובראשו תפרחת נהדרת, הבנויה מכמה פרחים לבנים ענקיים בצורת משפך שגודלם 10 ס"מ. הפרחים בעלי עטרה לבנה ובבסיס הפרח צוף רב ודליל. הם נפתחים בשעות הערביים ומבוקרים על ידי רפרפי לילה. ואולם, במישור החוף הוכחדו רוב אוכלוסיות הרפרפים וכיום מואבקת החבצלת בעיקר על ידי דבורים המבקרות בפרחים בשעות הבוקר.  חבצלת החוף. מימין: צמח בפריחה ללא עלים. צילמה: ערגה אלוני ©. משמאל: לבלוב עלים בראשית החורף. צילמה: יעל אורגד © בית גידול: גדלה אך ורק לאורך חוף הים התיכון, בחולות ובגבעות הכורכר, מראש הנקרה ועד רצועת עזה. בית הגידול של החבצלת הולך ונהרס בשנים האחרונות ככל שפיתוח החופים מתרחב, ושומה עלינו להיזהר ולשמור על צמחי החבצלת. סיסטמטיקה וביוגיאוגרפיה: הסוג חבצלת (Pancratium) שייך למשפחת הנרקיסיים (Amarylliadaceae). מוצא החבצלת הוא כנראה בדרום אירופה, אך תפוצתו כיום היא מסביב לכל אגן הים התיכון, עם חדירות לאזורים האירו-סיבירי והאירנו-טוראני. הסוג מיוצג בארץ ע"י שלושה מינים:  חבצלת קטנת-פרחים (P. parviflorum Decne); חבצלת הנגב (P. sickenbergeri Archers et Schweinf.) וחבצלת החוף (P. maritimum). חבצלת החוף היא השכיחה שבניהם, ובעלת הפרחים הגדולים ביותר, גדלה על חוליות החוף ועל מצוקי הכורכר הפונים אל הים לאורך חוף הים התיכון. חבצלת הנגב גדלה בחולות המדבר; פרחי מין זה קטנים יותר והוא פורח ללא עלים בחודש אוקטובר. בחורף נראים העלים המסולסלים האופייניים. חבצלת קטנת-פרחים פורחת בסלעים בחבל ההררי הגשום בחודש ספטמבר. פרחיה לבנים קטנים וכל אורכם 5 ס"מ. חבצלת קטנת-פרחים הופרדה לאחרונה לסוג נפרד – Vagaria.    מימין לשמאל: חבצלת החוף (ערגה אלוני ©), חבצלת קטנת-פרחים, חבצלת הנגב – פריחה, חבצלת הנגב – עלים (יעל אורגד ©) להגדלה – לחצו על התמונות חבצלת החוף וחבצלת הנגב הם מינים מינים ויקריים המחליפים אחד את השני מחוף הים כלפי חולות המדבר: מעניין לשאול איזה מין הוא מין האב ומיהו המין שנגזר מאוחר יותר באבולוציה? במקרה זה התשובה ברורה בגלל תכונות הפרי המיוחד של החבצלת: גם לחבצלת הנגב ציפה ספוגית המותאמת באופן חלקי לצוף על פני המים, אך קיום תכונה מיוחדת זאת בכל מיני הסוג מחזקת את ההשערה כי מקורה של חבצלת הנגב הוא בחופי ימים ומשם היא "פלשה" לחולות המדבר. מתי ?! – מחקר גנומי עתידי עשוי לפענח תעלומה מעניינת זו. האבקה: הפרחים גדולים במיוחד לבנים, דמויי משפך, קוטרם 8-15 ס"מ. הכותרת בעלת 6 אונות סרגליות ומפושקות. למעשה מסודרות האונות בשני דורים סמוכים עם 3 עלים בכל דור. בתוך העטיף הכותרתי מצויה עטרה דמוית פעמון הנוצרת מהתלכדות זיריהם של ששת האבקנים הקבועים על עלי העטיף. שולי העטרה משוננים, ומתוכם מנצנצות תריסר שיניים מחודדות. אורכם של הזירים החופשיים של האבקנים הוא כ 6 מ"מ, ועליהם נישאות לשכות המאבקים הנפתחות כלפי מרכז העטרה. השחלה תחתית ודמוית ביצה ממרכז  ממרכזה עולה עמוד עלי דק וארוך המסתיים בצלקת בעלת 3 אונות בלתי ברורות. השחלה מכילה ביציות רבות.  חבצלת החוף. פרחים. צילמה: יעל אורגד © פרחי החבצלת  נפתחים לסירוגין בשעות אחרי הצהריים ופורחים במשך הלילה ועד שעות הבוקר המאוחרות. הפרח פרוטנדרי כלומר הבשלת האבקנים מתרחשת לפני הבשל הצלקת. האחור בהבשלת הצלקת מונע האבקה עצמית. לפרחים ריח עז והצבע הלבן והבוהק מושך את מאביקי הערב. ההאבקה נעשית ע"י רפרפים הבאים למוץ את הצוף אשר בבסיס העטרה. תוך כדי כך הם מתאבקים באבקת הפרח ועם מעברם לפרח אחר, הם גורמים שם להאבקתו. לפני שנות השישים של המאה הקודמת היו מיני הרפרפים שכיחים בשוק האבקה של פרחי ארצנו הגדולים (דיני איזיקוביץ – מידע בע"פ). נורות הכספית שהוכנסו לעמודי התאורה לאחר קום המדינה משכו את רפרפי הלילה וכנראה גרמו להתמעטותם באופן דרסטי. בעבודת הדוקטורט של דיני איזיקוביץ הוא הראה כי עונת הפריחה ושעות ההאבקה תואמים את מועדים בהם עוצמת הרוח וכמות הרסס קטנים. עם זאת, נביטת גרגרי האבקה של חבצלת החוף אינה נפגעת גם כאשר הצלקות מרוססות במי ים. הפרי והפצת הזרעים: פרי החבצלת הוא הלקט בעל 3 קשוות.  הפרי בנוי מרקמה ספוגית וצבעו שחור כפחם. הוא בנוי מרקמה דמוית שעם רך וספוגי , המכוסה בשכבה חיצונית שחורה ובלתי חדירה למים. קליפת פרי זו מסייעת לזרע לצוף במשך תקופות ארוכות על פני מי ים מבלי לשקוע כאשר מי הים אינם פוגעים בכושר הנביטה של הזרעים (עליזה קרן- מידע בע"פ) . ואכן גלי הים משמשים אמצעי להעביר הזרעים מחוף לחוף. הזרעים אינם מכילים חומרים מעכבי נביטה, והנביטה יכולה לחול מיד, לאחר פזור הזרעים. הנביטה טובה יותר בטמפרטורות של 15ºC ל 25ºC, בחושך ובתמיסה דלת מלח. החבצלת מתרבה הן ע"י זרעים והן באופן וגטטיבי ע"י בצלצלים המתפתחים על בצל האם. יופיים של פרחי החבצלת משך את "חובבי הפרחים" שהרבו לקטפם. היום, הצמח מוגן ואסור לקטוף או לעקור אותו. אבל, חובבי החבצלת יכולים בנקל לגדלה מתוך זרעים. בגנות מושקות מוסיפים עלי החבצלת להוריק במשך כל השנה. מסורת ושימושים:  היוונים השתמשו בבצל החבצלת להכנת תרופות להמרצת פעולות הלב ולריפוי דרכי הנשימה. לדברי תאופרסטוס, "הרופא הראשון" הזרעים אכילים, ומקליפת הזרע הצמירה נהגו לסרוג נעלי לבד ומלבושי צמר.  יש החושבים אתחבצלת החוף ל"שושנת העמקים" מן התנ"ך, בעיקר בשל הפרחים הלבנים הנהדרים. בתנ"ך נזכרת החבצלת כסמל לתפארת, לפריחה מחודשת וליופי. "ישושום מדבר וציה, ותגל הערבה ותפרח כחבצלת". (ישעיה ל"ה, א') או "אני חבצלת השרון שושנת העמקים". ( שיר השירים ב, א' ). ואכן , יש המזהים את חבצלת החוף עם "חבצלת השרון" הנזכרת בשיר השירים. לעומת זאת סוברים אחרים כי "חבצלת השרון" אינה אלא הנרקיס  – בן משפחה של חבצלת החוף. ********************************************************* زنبقة الساحل (الشاطيء) חבצלת החוף تدعى بصل الطيطان أو بصل البر   Sea daffodil, Sea pancratium lily Common name נרגס בחרי, בּוּסֵייל שם ערבי   نرجس بحري أللّغة آلعربيّة נרקיסיים Amaryllidaceae משפחה 6 מס' עלי כותרת סרגלי צורת העלה תמים שפת העלה חוף הים בית גידול עגול צורת הגבעול בעל בצל או פקעת (גיאופיט) צורת חיים חוף הים התיכון, שרון, שפלה, תפוצה בארץ תקציר  :חבצלת החוף צומחת בחגורת הרסס של חופי הים התיכון. הזרעים  של החבצלת יכולים לצוף במי ים עומדים ומתערבלים במשך 50 ו- 19 ימים בהתאמה, ולשמור על כושר הנביטה שלהם לאחר שנשטפו במי ברז.  טמפרטורת הנביטה היא 0C  10-30, מה שמתאים לתקופת הגשמים בישראל. אור מעכב את נביטת הזרעים הזרעים. עיכוב הנביטה הנגרם ע''י אור תלוי בעצמת ההארה. תקופה ארוכה של הארה אינה משפיעה על קצב הנביטה, אם הזרעים מועברים לחשכה. מדידות של חדירת אור דרך שכבות חול בעוביים  שונים הראו שהזרעים יכולים לנבוט רק כאשר הם מכוסים בשכבת חול מספקת.  בחינת הנביטה בתנאי מלח שונים הראו שפוטנציאל אוסמוטי של atm 19 (של Nacl או של מי ים מהולים) היא הגבול העליון לנביטה. קצב הנביטה נמצא ביחס הפוך לפוטנציאל האוסמוטי של התמיסה. זרעים מצמחים שצמחו בבית גידול שאינו מלוח נובטים בטווח מליחות צר יותר. הקדמה:  חבצלת החוף נפוצה בחופי אגן הים התיכון, באזורים הפיטוגיאוגרפיים של האזור האירנו- טורני. היא מופיעה גם בחופי האוקינוס האטלנטי , באזור האירו-סיבירי.  בישראל, חבצלת החוף היא צמח חוף ים טיפוסי. היא גדלה הן בחוף הגבוה והן בחוף הנמוך. אוכלוסיות גדולות מופיעות בשפכי ואדיות ונחלים, ובמקומות מסוימים כמו דיונות קיסריה ופלמחים  הצמחים חודרים עד לעומק של מספר ק''מ אל תוך היבשה.    وصف مميزات بيت التنمية תכונות אופיניות של בית הגידול של הצמח: רסס מלוח מהים, מי תהום מלוחים, קרקעות קלות בעלות כושר נשיאת מים קטנה ותכולה נמוכה של חרסיות ומינרלים. בישראל  האקלים של בית הגידול של חבצלת החוף הוא מזג אויר ים תיכוני אופייני  עם לחות יחסית גבוהה.    מטרת המאמר: לבחון  את האספקטים האקולוגיים של נביטת זרעי חבצלת החוף. תשומת לב ניתנה בעיקר לשאלת משך הציפה של הזרעים במי-ים , כיצד הציפה משפיעה על חיוניות הזרעים, וכיצד הנביטה שלהם מושפעת ממליחות , אור וטמפרטורה.  المواد وطرق الفحص חומרים ושיטות זרעים נאספו בחוף . הם אוכסנו בשקיות נייר בטמפרטורת החדר.    נביטה  נבדקה בצלחות פטרי שהכילו שתי שכבות של נייר סינון שהוספגו ב- 4 מ''ל מים מזוקקים או בתמיסה נבדקת. התנדפות נמנעה ע''י כיסוי הצלחות בפוליאתילן. בכל טיפול  נבדקו – 20 זרעים בכל צלחת. כל ניסוי נעשה מספר פעמים.  נביטה הוגדרה כזמן שבו פרץ השורשון את קליפת הזרע. النتائج תוצאות  مدة طفو البذور على الماءמשך הציפה:כושר הציפה של זרעי החבצלת פחת עם הזמן ; הזרעים קלטו מים ושקעו. היו הבדלים בין השפעת מים שקטים ומים מעורבלים. בכל הריכוזים הזרעים במים מעורבלים שקעו מוקדם יותר. בתחילת הניסויים קצב השקיעה היה פונקציה של מהירות הערבול של התמיסה. הערבול הגביר את חדירת המים לזרעים , שנגרם ע''י מגע הדוק בין המים והמיקרופילה, דרכה חדרו רוב המים אל הזרע המכוסה קוטיקולה.  הערבול יכול לגרום גם לשבירת כיסוי הזרע, מה שיגרום לחשיפה של שטח גדול יותר דרכו יכולה להתבצע חדירת מים. قدرة انبات البذور بعد نقعها في مياه البحر נביטה אחרי השרייה במי-ים כבר לאחר 4 ימי השרייה יש ירידה באחוז הנביטה. לאחר 10 ימים האפקט מאד בולט. על כל פנים , זרעים מושרים שנשטפו במים טריים נבטו היטב אפילו לאחר 27 ימים ימי השרייה במי ים. השרייה למשך 60 יום גרמה נזק בלתי הפיך לכל הזרעים. عامل جيل/ عمر البذور  אפקט הגיל 72%  נביטה הושגו כאשר הזרעים נזרעו יום אחד לאחר איסופם  .  94% ו 92%- הושגו בזרעים בני חודש ושנה לאחר האיסוף  ,בהתאמה,  כלומר כושר הנביטה נשאר גבוה למשך שנה לפחות. אפקט הטמפרטורה נביטה התרחשה בטווח טמפרטוררות 0C 10-30. מקסימום נביטה הובחנה בין0C 30- 15. בטווח זה הטמפרטורות הגבוהות הגדילו את מהירות הנביטה. טמפרטורות תת- אופטימליות (0C5-10) ועל – אופטימליות (0C30-35 ) לא גרמו נזק לזרעים במשך 31 ימים. היה נזק בלתי הפיך מסוים בזרעים שהוחזקו ב-0C 40 , שבגללו חלק מהזרעים לא נבט. عامل الضوء אפקט האור אור מתמשך מעכב נביטה בצורה דרסטית בטווח הטמפרטורות שנבדק.  פרקי הארה  קצרים (10-15 דקות כל 48 שעות) אינם בעלי השפעה כלשהי.  העיכוב גדל עם הגדלת עוצמת ההארה.  הקרנה במשך 28 ימים אינו גורם לתרדמה משנית , והנביטה לאחר העברת הזרעים לחושך היא כמו בזרעים שלא נחשפו לאור.  הארות שניתנו לפרקי זמן שונים אינן משפיעות על כושר הנביטה וקצב הנביטה, כאשר הזרעים מועברים לחושך אחרי טיפולי ההארה. ההבדל היחיד שנראה היה תקופת השהיה קצרה יותר בהתאם לתפיחה שהתחילה כבר בזמן ההארה חשכה במשך ארבעת הימים הראשונים אינה משפרת את הנביטה באור. חשכה במשך 6-9 ימים, שבהם חלק מהזרעים נבטו כבר, אינה מאפשרת נביטה לזרעים שלא השלימו את נביטתם בחושך. מכאן נראה שהאור הוא בעל אפקט מעכב של השלב האחרון בתהליך הנביטה.  בתנאי הניסוי (עוצמת אור של 1800 לוקס), שכבה של 1.3 ס''מ של חול מאפשרת מעבר של 8-10 לוקס בלבד, ואז הנביטה זהה לזו שבחושך. אחוז הזרעים הנובטים שהמיקרופילה שלהם כוסתה בחול דומה לזה שהיה כמו בקרת החושך. כאשר המיקרופילה נחשפה לאור (שאר חלקי הזרע כוסו בחול), הנביטה עוכבה רק בחלקה זה מעיד שכיסוי הזרע אינו אטום לחלוטין, למרות צבעו השחור, ושהמיקרופילה היא המקום העיקרי, אך לא היחיד, שדרכו חודר האור. קליטת האור ע''י החול אינה תואמת בדיוק לחוקי Beer. קיימת סטייה ניכרת בהתאם לגודל וצורת גרגרי החול. עוצמת האור באמצע היום יכולה להגיע ל- 80,000 לוקס בחוף הים. בתנאים אלו שכבת חול של 5 ס''מ בולעת את רוב האור, אך חשכה מוחלטת מושגת רק בשכבות בעובי של 10 ס''מ. عامل الملوحة אפקט מליחות התוצאות מעידות שנביטה אפשרית רק עד ריכוז של NaCl 450mM   . שאחוז נביטה גבוה (יותר מ- 85%) מתקבל בריכוז של עד mM 200    . בריכוזים גבוהים יותר יש ירידה הדרגתית  באחוז הנביטה. העברת הזרעים מתמיסת NaCl למים מזוקקים (אחרי 41 ימים) הגבירה את אחוז הנביטה, אך היתה רק החלמה חלקית כאשר ריכוז המלח NaCl היה mM450-500 . במי ים שנמהלו ל- ¾ מריכוז מי הים הרגיל  התרחשה נביטה. אחוז הנביטה שהתקבל במקרה זה היה דומה לאחוז הנביטה  שהתקבל בתמיסת NaCl בעלת אותו פוטנציאל אוסמוטי. השוואה של נביטת זרעים שנאספו מצמחים מבתי גידול מלוחים ובלתי מלוחים מראה שזרעים מבית גידול שאינו מלוח נובטים בטווח ריכוזי מלח צרים יותר. אחוז הנביטה של זרעים מבתי גידול שאינם מלוחים והונבטו בריכוזי מלח נמוכים הוא נמוך יותר מאשר של זרעים מחוף הים .  פיזור זרעים: כבר בעבר הובחן שהים – באמצעות הגלים והזרמים משמש  אמצעי לפיזור זרעים של מספר מיני צמחים. זרעי חבצלת החוףיכולים לעבור ע''י גלי הים וזרמיו מספר קילומטרים .  העברת הזרעים ע''י הגלים , יחד עם כושר הנביטה הגבוה שלהם, לאחר שהם נשטפים במי גשם טריים, מסבירים את התפוצה הגבוהה של מין זה בחופי הים התיכון. יש לציין שגם רוחות והצפות מעורבות בהפצת זרעי ח. החוף. عامل درجات الحرارة טמפרטורה: הזרעים מבשילים במהלך אוקטובר ונובמבר כיוון שלצורך הנביטה אין צורך בתקופה שלאחר ההבשלה ואין חומרים מעכבי, נביטה,  רובם ינבטו במשך העונה הגשומה כשיש פיזור נביטה בין אוקטובר ומרץ. טמפרטורה ממוצעת בחוף בתקופה זו היא 13-21 0C והמקסימום אינו מעל 0C25 והמינימום אינו פחות מ- 0C8. נראה, לכן שהזרעים מאד מותאמים לתנאים הטרמיים של בית גידולם. נראה שבטבע הטמפרטורה אינה גורם המגביל את נביטתם. למרות שהנביטה מדוכאת ע''י טמפרטורת המינימום של החוף, הזרעים אינם נפגמים, והם ינבטו בהצלחה אחרי שהטמפרטורה תעלה. رد الفعل للضوء  פוטוריאקציה ( פוטו  ضوء   ריאקציה  تفاعل): זרעי ח. החוף הם בעלי תגובה שלילית לאור. לכן הם לא ינבטו על פני הקרקע, אלא אם הם כוסו בחול. חשיפה של זרעים תפוחים לאור מונעת את נביטתם מבלי להשפיע על כושר הנביטה שלהם. כאשר, לאחר החשיפה לאור, מכסים את הזרעים, הם ינבטו היטב. היתרון האקולוגי של תגובה שלילית לאור היא כנראה, שנביטה על או קרוב לפני הקרקע בחוף החולי, יחשוף את הזרעים והנבטים לסכנה של סחיפת חול וחוסר מים (מה שיגרום להתייבשותם על השכבה העליונה). לכן, אם הנביטה לא הייתה מעוכבת ע''י  אור, הסיכויים להתבססות הנבטים היו קטנים. הרבה זרעים אחרים מבתי גידול חוליים דווחו אף הם כבעלי תגובות נביטה שלילית לאור. عمق الزرع - تاثير المواد الخزونة في البذرة זרעים הנובטים  כאשר הם נזרעים בעומק מסוים דורשים כמויות גדולות של חומרי תשמורת, ולכן צריכים להיות גדולים יחסית. בקר (1972) מצא שזרעי צמחי חוף בקליפורניה גדולים מאלה של בתי גידול אחרים. זרעי חוף הים הם בעלי תכונות כאלה. יש לציין, שסף הרגישות לאור הוא נמוך יחסית בזרעי חבצלת החוף והפחתה של הקרינה מעלה את אחוז הנביטה. באמצע היום בתנאי שדה, חשכה מושגת רק בעומק של מעל 10 ס''מ. באמצעות הרגישות לאור הזרע יכול לבחור עומק שבו הוא מוגן מהתייבשות והמרחק עד להצצה של הנבט אינו גדול מידי. الاملاح מליחות:  הניסויים מוכיחים שזרעי חבצלת החוף אינם נובטים במי ים או בתמיסת מלח בעלת ערכים אוסמוטיים דומים. בחבצלת החוף, אשר מותאמת לתפוצה ע''י הים, נביטה אחרי הצפה תתבטא בסיכוי נמוך של הישרדות והתבססות. לכן, זרעים מסוגלים לנבוט רק כאשר המליחות אינה עולה מעל ¾ מזו של ריכוז מי הים .  הכושר של זרעים לנבוט היטב בתמיסות בעלות ריכוז מלח נמוך הינו בעל ערך אדפטיבי בבתי גידול בעלי מים מלוחים. זה נכון גם בהתייחס לנביטה הטובה שלהם כשהם מועברים למים בלתי מלוחים, אחרי ששהו זמן מה בתמיסה במלח ריכוז מלח גבוה, כיון  שזה יקרה בטבע כאשר הזרעים נשטפים במי הגשם.  נראה שהיכולת לנבוט בבתי גידול מלוחים מושפעת מתנאי הסביבה שבהם גדל צמח האם. זרעם שנאספו מסביבה מלוחה היו יותר עמידים למליחות גבוהה מאלה של צמחים שגדלו בסביבה של מים מתוקים.. לסיכום تلخيص , תכונות הנביטה של זרעי חבצלת החוף המתיחסים לכושר הציפה שלהם במי ים ולתגובתם לטמפרטורה, אור ומליחות ומליחות הנם בעלי ערך אדפטיבי גבוה בתנאים בהם הים הוא המפיץ העיקרי וחגורת הרסס היא אזור הנביטה. סרטן החולות زنبقة الساحل (الشاطئ) تعيش هذه الزنبقة في الرمال حيث لا تصل مياه الأمواج، تعيش في بيت التنمية هذا  (البيئة) في شروط غير مريحة ويمكن القول تعيش في شروط صعبة للأسباب التالية: 1.    تركيز الأملاح المرتفع في التربة (هنا التربة رملية) يعيق استيعاب الماء الى جذور  النبات، نباتات الشاطئ قد تكيفت لقلة الماء . 2.    في منطقة الشاطئ  توجد رياح قوية التي تحمل معها رذاذ من مياه البحر وتنقله  للنباتات وهذا يشكل خطراً على النباتات وجفاف أجزاء منها  نتيجة تكوين  وسط ايوني  يسبب خروج الماء من اجزاء النبات ونتيجة لذلك تجف وتموت. (نشاهد غالبية أغصان  النباتات (الشجيرات) قصيرة من جهة البحر وطويلة من الجهة المعاكسة (الشرق). 3.    الرياح تحرك الرمال وقد يغمر نباتات بكاملها، كما وأن حبيبات الرمل عند اصابتها أجزاء النبات تسبب له ضرراً كبيراً للأنسجة الطرية ولذلك ضررها أكبر للنباتات الحديثة . 4. مياه الأمطار تتغلغل بسرعة الى الأعماق، وذلك لأن قدرة تماسك جزيئات الماء  مع  الرمال قليلة. نتيجة لذلك نباتات الشاطئ ذات جذور عميقة والنباتات العشبية تنهي  دورة حياتها بسرعة، أما زنبقة الساحل تورق في فصل الشتاء وتخزن الماء والغذاء   في البصلة ثم تجف الأوراق في فصل الصيف  نبات كهذا يدعى  جيئوفيت  ( جيئو تعني أرض)  فيت تعني نبات            Geophyte   (גיאופיט) مميزات زنبقة الساحل: 1.    لزنبقة الساحل أوراق سميكة وكثيرة، مكسوة بطبقة شمعية تحميها من الجفاف. 2.    عند بداية فصل الصيف تجف الأوراق. وعند نهاية فصل الصيف يخرج من البصلة ساق الأزهار الذي يحمل عدة أزهار (نورة) . 3.    تتفتح الأزهار عند الغروب وذلك لأنها تلقح بواسطة حشرات ليلية، كما وأن شدة الرياح تقل ويقل الرذاذ الذي يؤثر سلبياً على الأزهار. في نهاية الصيف يقل الازدحام على الملقحات كما وأن البذور تكون ناضجة قبيل سقوط الأمطار.    البذور صغيرة محاطة بنسيج اسفنجي خفيف وغلاف أسود- تنتشر البذور بواسطة الرياح. صور من سنة 2015 لزنبقة الساحل: